טוב הסיפור שלי די חדש יש אצלנו ילד בבצפר הוא בכיתה יא והוא בן 17 אני לא כ"כ מכירה אותו,והוא לא אותי את האמת שאני מכירה ממה שמספרים לי וממה שאני רואה אצלו בפייס ואת האמת?שאני אוהבת את מה שאני רואה :) ביום שני היה לנו משהו מהבצפר על שנה הבאה של התיכון והילד הזה דיבר שם ובאותו רגע אמרתי לעצמי בראש איזה חמוד!!מאותו רגע אני לא מפסיקה לחשוב עליו את האמת שגם שראיתי אותו לפני כן בבצפר אומנם לא הרבה אבל ראיתי סוג של שמתי עין....אני מתה מתה לדבר איתו יותר להכיר אותו יותר ליצור שיחה אבל מצד אחד הוא לא מכיר אותי ואני לא רוצה פתאום לצוץ לו לחיים אני כל היום רק חושבת עליו מתה לראות אותו ובקיצור הוא הגבר הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי!!!!!אני אחרי אהבה של כמעט שנה אהבה למישהו שלא היה שוה אותה מישהו שזיזלזל בי ולא נתן לי את הכבוד הראוי לי!!מישהו שהוא לא גבר!!!ומי שאני מחבבת עכשיו אני כבר לא יודעת אם אני מאוהבת בו או מחבבת אותו הוא ההפך הגמור ממנו ,בקיצור אחרי האהבה הזאת שאני כ"כ שמחה שהצלחתי להתגבר עלייה לא האמנתי שאני אצליח להרגיש משהו אפילו לחבב מישהו!!!!אתם לאמבינים כמה נפגעתיי....העיקר שעברתי את זה !!:)עכשיו הסיפור עם הילד הזה לא פשט בכלל אני מתה להגיד לו שהוא מוצא חן בעייני אבל כולם אומרים לי שלא כי מה אנחנו קשורים אחד לשני והם צודקים את האמת....אז אני מנסה אבל זה קשה כי אני רואה אותו כל יום בפייס מחובר ואני מתה לשלוח ומשהו עוצר אותי.....נודע לי שהוא עומד לעזוב את הארץ לארץ שהוא גדל בה .כי הוא לא גדל בו...ואני הכי עצובה מזה בעולם אני חושבת על זה והלב נקרא לי....באמת!!וזה לא רק זה הייתה לו חברה נראלי שהוא ממש אוהב אותה ועדיין והם נפרדו לפני שבוע אבל אני יודעת רואים עליהם שהם עדיין אוהבים ואני חושבת שהם נפרדו בגלל שהוא עוזב את הארץ כי נראה שהם אהבו אחד את השני מאוד מאוד ונקרע לי הלב שאני חושבת על זה!!!לא יכל להיות יותר גרוע מזה!!עד שמצאתי לעצמי את המושלם "שלי"ואני בכונה עושה מרחאות אני רוצה להגיד לו אבל חברה שלי אומרת שעדיף שלא כי אולי הוא יעזוב בנתיים זה רק אולי אני מקווה שהוא לא יעזוב כי אז אולי יקרה משהו!!אתם קולטים באיזה מצב אני נמצאת?הכי גרוע שיכול להיות!!!! כל מה שנשאר לי לעשות זה לקוות שאולי יש סיכוי קטן שהוא לא יעזוב.....
זה אסור מה שאני מרגישה......
;){kind=link}